אדית רואה ז"ל
אדית בת 44 במותה. נולדה במרוקו ועלתה לארץ עם משפחתה בשנות ה-50 כשהיא בת שלוש שנים בלבד. את שנות ילדותה עברה בטירת הכרמל שליד חיפה. כבר בצעירותה הצטיינה בתחומי הספורט השונים והייתה חברה במספר נבחרות ספורט החל מכדורסל ועד להתעמלות קרקע ומידי שנה השתתפה בתחרויות ספורט שונות.
לאחר שסיימה את שנות לימודיה בתיכון, המשיכה ללימודי חינוך גופני בגבעת וושינגטון ומשסיימה החלה ללמד את המקצוע בבתי הספר שונים. אדית ראתה בתחום זה שליחות של ממש. אצלה היה מורגש החינוך שבתחום החינוך הגופני. תמיד הייתה מעודדת את תלמידותיה ונותנת ציון קודם כל ההשקעה וההשתדלות ואחר כך על ההישג. תלמידותיה אהבו אותה כי ידעו שהיא ישרה ועקבית ועם זאת מקרינה חום ואהבה של אם.
בבית הספר בעפרה שבו לימדה, ריכזה אדית את נושא הזהירות בדרכים שבו ראתה הצלת נפשות של ממש. היא ארגנה ימי ספורט והפסקה פעילה בנושא הזה וגם בישוב בו אנו גרים- כוכב יעקב, לא הפסיקה לארגן פעילויות סביב הנושא והכל בכדי להציל נפשות שאובדות לנו בכל שנה על הכביש.
הדס ויעל בן- סעדון ז"ל
הדס ויעל היו שתי האחיות האמצעיות מבין ארבעה בנים וארבע בנות במשפחת בן סעדון.
הדס נולדה בט' תשרי תשמ"ח. בת 15 במותה,ילדה יפה,שמחה ואצילית. הדריכה בתנועת הנוער בני-עקיבא. העזרה והשמחה תמיד היו בסדר עדיפות עליונה.
יעל נולדה בכט' אב תשמ"ט. בת 13.5 במותה,ילדה יפה עליזה וצנועה במעשייה. אהבה להיות בחברה-תמיד דאגה לזולת לפני שדאגה לעצמה.
הן נולדו וגדלו בישוב מכמש ולמדו באולפנת עופרה.
בכל תחום בו עסקו הם זכו להצלחה ושבחים, הן בלימודים, הן בחברה והן בעזרה הדדית לנזקקים בה הן היו מעורבות בישוב.
הדס ויעל היו חברות בנבחרת האתלטיקה של האולפנה וגם בתחום זה זכו להצלחה והגיעו לתוצאות יפות והישגים.
לפני כ- 10 שנים, ביום ראשון בבוקר יט' אדר ב' תשס"ג. נסעו שלושתן לאולפנה בעפרה, כאשר הגיעו לצומת מעבר מכמש הגיחה לעברן משאית אשר נסעה בפראות ומחצה אותן למוות מבלי להשאיר להן כל סיכוי.
כחלק מהנצחתן והרצון לתרום בעשייה למען המלחמה בתאונות הדרכים בחרנו לקיים את המרוץ בו ישולב מלבד העניין הספורטיבי והבריאותי גם תוכן שמטרתו הגברת המודעות בקרב הציבור לבטיחות בדרכים ומניעת תאונות.