על מותו של הטריאתלט שניאור חשין.
22.6.2010
על מותו של הטריאתלט שניאור חשין.
מאת יוסי ריבלין.
מגישת מבט, מירב מילר, 'הרפרזנטטורית הבלתי רשמית' של ענף הטריאתלון בישראל, שידרה במהלך המשדר של יום א', יום לוויתו של שניאור חשין ז"ל שנדרס והופקר למותו בעת שרכב על אופניו, גילוי דעת על אודות טרגדיית רוכביי הכביש. דבריה היו מנומסים ונחמדים מאוד. הרישא והסיפא שלהם הייתה תחינה מהנהג הישראלי שייסע בזהירות וישים לב שיש חיים בשוליים. דבריה מן הסתם היו חייבים להיות ממלכתיים ומנומסים, אבל מותו של חשין 'הפיל סופית את האסימון' שנימוס ונחמדות כבר לא יועילו כאן, בטח לא מול טיפוסים כמו זה שהרג את חשין ז"ל וברח, וכמו שהרגו רבים אחרים, בעודם נוהגים עייפים, שתויים, מסוממים או סתם הזויים מזלזול בחיי הזולת. זה כבר לא עניין לנהגים, זה עניין למדינת ישראל. תחביב הרכיבה צמח לממדים נאים והגיע העת לחשוב על פתרונות רדיקליים ומערכתיים עבור רוכבי האופניים.
חשין (ראשון מימין) על קו הסיום באליפות ישראל בחצי מרתון בית שאן, 2008.
רבים סבורים שהפתרון הקל ביותר לבעיית מותם של רוכבים הוא פשוט לבקש מהם לא לרכוב על הכביש ובשוליו. זה לא יקרה. כמו שבעיית התנהגותו של הנהג הישראלי הרבה יותר ראדיקלית ממכדי שבקשה "נחמדודה", 'אנא סע בזהירות', תפתור את הבעיה, כך גם חשוב להבין שתופעת רוכביי האופניים, בשוליי הכביש היא יותר עמוקה וחשובה מכדי שבקשה כזו – לא לרכוב - תועיל. נמשיך לרכוב מה שלא יהיה. אני סבור שמשרד הספורט צריך להקים מנהלת אופניים עם תקציב גדול והיא זו שתצטרך להמציא פתרונות ממשיים להגברת בטיחות רוכבי הכביש באמצעות חוקים ותקנות. להלן כמה רעיונות שעלו לי (במהלך רכיבת כביש):
1. כבישי אופניים: בימי שישי ושבת ייסגרו כבישי רכיבה אחדים למשך כמה שעות לכניסת מכוניות ורכב כבד ויוקצו רק לאופניים (וניידות משטרה). למשל, משולש לטרון ומרובע עזקה ייסגרו בסופ"ש משש ועד עשר בבוקר כליל לכניסת כלי רכב. תושבי האזור יתבקשו שלא לנסוע בשעות האלה ואם כן המהירות שתותר בשעות האלו תהיה 20 קמ"ש בלבד.
2. כיכר האופניים: עיריית תל-אביב תסגור מדיי בוקר שבת למשך כמה שעות את כיכר המדינה לכניסת כלי רכב והכביש העגול יוקצה לרוכבים בלבד.
3. ארץ האופניים: כמו כן עוד מועצות ועיריות ברחבי הארץ יידרשו לאתר ביחד מתחמי כביש שייסגרו בסופי שבוע לכמה שעות לטובת רוכבים.
4. ביער ביער: מינהל אופניים יכשיר לאט לאט עוד מסלולי רכיבה, עוד קריטריומים ועוד יערות שדרכיהם יסללו באספלט (כמו ביער המגינים) ויתוחזקו עבור רוכבי כביש.
5. כביש שש: יש מסלולים מקבילים לכביש שש עבור רוכבי אופניים, אבל אלו מיועדים כידוע לרוכבי שטח. יש לי הרגשה שהמסלולים הללו הפכו לפילים לבנים כי רוכבי השטח לא ממש זקוקים להם. מנהלת אופניים תילחץ על כביש שש עד שהמסלולים הללו יסללו באספלט ויוקדשו לרוכבי הכביש.
אני מעריך שאם הרעיונות הללו ורעיונות נוספים שיעלו, רוכבים ינטשו כבישים מסוכנים כמו 444 או 431, או כביש 4 או 5, במקביל יגדלו כאן אלופי רכיבה אבל מה שיותר חשוב – יגדלו כאן. לא ימותו על הכביש במהלך מימוש אהבת הרכיבה. ישראל תעשה עוד צעד בדרך להפיכתה למדינה עוד יותר נורמאלית
וכן, כמו שאמרה מירב מילר סעו בזהירות, יש חיים בשוליים.
*הכותב טריאתלט חובב.