לפניכם סקירת מרוץ הרצליה ע"ש יוסי אבני בחסות מגה ספורט enjoy, מאת אלדד מיטל, משתתף קבוע במרוץ
מרוץ הרצליה 2014 – המרוץ הכי
4.5.14
מאת אלדד מיטל
מרוץ הרצליה ע"ש יוסי אבני סוגר לי תמיד את עונת מרוצי הכביש של האביב. בדרך כלל אחריו אני חוזר לרכב ולשחות.
למרוץ אתמול הגעתי עם הרבה סימני שאלה בגלל השינוי המשמעותי של המסלול.
הערכתי כי אני בכושר טוב אחרי מרתון טבריה מוצלח ותוצאה טובה בחצי מרתון ת"א, אך העלייה מאיילון למחלף הסירה קצת הדאיגה אותי.
סימן שאלה נוסף היה החניה והגישה לזינוק, בעיקר בהקשר של הגעת הרצים הצעירים לזינוקים של ה- 2 ק"מ והאפרוחים.
בסופו של דבר מזג האוויר הנוח בבוקר, חלוקת הערכות המוקדמת, הגישה, ההכוונה והחניה הנוחה והמפגש עם הרבה רצים מוכרים הפכה את המרוץ להכי:
הכי מרגש -
למרוץ הרצליה מסורת ארוכה, ובמתכונתו הנוכחית זו הפעם ה- 9 שהמרוץ הוא לזכרו של יוסי אבני ז"ל.
את יוסי אבני זכיתי להכיר אי שם באמצע שנות ה- 90, אז רק התחלתי את דרכי במרוצי הכביש.
באותה תקופה לא היה מרוץ שיוסי לא היה מעורב בארגונו ובזכותו הצטרפתי לאיילות ולאיגוד הטריאתלון.
לימים הכרתי במסגרת העבודה שלי גם את בנו של יוסי, אביב אבני והשתתפותי במרוץ הרצליה הפכה לעניין קבוע.
עליזה, אופיר ואביב אבני בטקס הסיום
הכי משפחתי -
לא רק בגלל שבניי, איתי ואורי, אחי נדב, גיסי ינון הדר, והאחיינים שלי רז, יואב ,עומר, עומרי רני ודניאל רצו היום במקצים ל- 2, 4, 10 ק"מ וכמובן במקצה האפרוחים, אלא בשל העובדה שאפשר לבלות עם המשפחות מיד עם סיום המרוץ בקאנטרי הרצליה וליהנות ממתקניו.
כל המשפחה במרוץ הרצליה
וכמובן הכי מהיר -
כי המסלול השנה היה שטוח ורחב ואיפשר לעשות שיאים ותוצאה איכותית להן מספר דוגמאות קרובות: מושיקו ישרים הצעיר והמבטיח שירד בפעם הראשונה מתחת ל- 34 דקות וחברתו אלה פינוס ששברה אף היא את שיאה. האחיין שלי רז רבינוביץ' שניצח במקצה ה- 4 ק"מ. גיסי, ינון הדר, שיפר את שיאו וגם אני ירדתי מ- 38 דקות – התוצאה הכי טובה שלי בעשור האחרון ולמרות זאת זה הספיק לי בקושי למקום 11 בקטגוריית הגיל 40-44. כמעט כל מי שפגשתי היום היה מרוצה מהתוצאה וייחס אותה למסלול החדש.
אלדד מיטל בקו הסיום
זינוק מקצה 10 ק"מ
האפרוחים מחכים לזינוק
מושיקו ישרים (ברכות על שבירת השיא האישי) ויגאל לב (משמאלו) בטקס הסיום
בנוסף, מים בבקבוקים, פירות בסיום, טקס סיום מרגש ובילוי במתקני הקאנטרי השלימו את החוויה.
להתראות במרוץ הרצליה בשנה הבאה.