לפניכם סקירת מרוץ אור יהודה ה- 3, אשר התקיים ביום שישי ה- 27.3.15, מאת אמיר לבבי
29.3.15
מאת אמיר לבבי
שבוע אחרי מרתון ת"א (המרתון המלא הראשון בחיי), החלטתי להציב לעצמי יעד חדש – שיפור השיא האישי מימי השירות הצבאי, 10 קילומטרים בפחות מ- 42:19 דקות.
לאחר התייעצות עם המאמן היקר שלי, קובי צבילה, אני שומע בטלפון, "מירוץ אור יהודה! תיכנס לאתר ותרשם, קדימה".
ככה מצאתי עצמי כמעט חודש לאחר המרתון, על מסלול הריצה של העיר הנפלאה הזאת.
06:00 בבוקר, אני מחנה את הרכב ברחוב אליהו סעדון ויוצא נרגש החוצה.
שלוש דקות הליכה לעבר תחנת חלוקת הערכות ועוד דקה של עמידה בתור והנה, מתחילים חימום.
מזג האוויר היה מושלם, המון רצים מחייכים ונרגשים ואווירה מהולה במצב רוח מרומם.
עומדים על קו הזינוק,
3...2...1...צאו לדרך!
כבר אחרי 2-3 קילומטרים הבנתי שהתנאים ליעד שלי היו כולם לטובתי והמסלול אכן היה שטוח כפי שהובטח.
תחנות המים היו מצוידות היטב וחלוקת המים לרצים הייתה יעילה עם מינימום הפרעה.
בקילומטר ה- 8 הבטתי בשעון הגרמין שלי והבנתי שאני רץ בקצב הרבה יותר מהיר ממה שצפיתי ותכננתי.
הביטחון העצמי עשה את שלו ומעט לפני הסוף האצתי את הקצב וסחטתי את המעט שנותר בי,
הידיים דוחפות לצדדים והשרירים ברגליים בערו, אני מרחף!
אני מביט בשעון תוך כדי חציית קו הסיום, 40:52 !
כמעט דקה וחצי שיפור של השיא האישי ומקום 6 בקטגורית הגילאים. עשיתי את זה.
אמיר בקו הסיום
עייף אך מרוצה אני חוזר לשגרת האימונים שלי אך בדבר אחד אין לי ספק –
נתראה גם בשנה הבאה על מסלול הריצה של אור יהודה למען קביעת שיא אישי חדש!
אמיר לבבי