סקירת מירוץ וינגייט לעסקים 2012

סקירת מירוץ וינגייט לעסקים 2012

לפניכם סקירת מירוץ וינגייט לעסקים ה- 4 שהתקיים ביום שישי, 9.11.2012.

 11.11.2012

מאת נעמה זיו-אב

אם יש מקום סמלי להפקת מסורת מירוצים ש"תרוץ" שנים זהו וינגייט!
יש משהו מאוד לוחמני במקום הזה ואני לא מדברת רק על העובדה שיש שם בסיס צבאי שבוקעים ממנו קולות מאימוני המטווח אלא על האווירה הספורטיבית כולה. אפילו עובדי וינגייט לבשו את חולצת המירוץ הצהובה ואיתם גם מנכ"לית המכון ד"ר רותי פילץ שתומכת במסורת ובירכה את כל מי שלקח חלק באירוע.

 


עוד יש כוחות לפני המרוץ...

 

 השנה (9.11.12) הוזנק בפעם הרביעית "מירוץ וינגייט לעסקים". יום זה היה מהגשומים ביותר השנה ומספר מירוצים ברחבי הארץ בוטלו בשל מזג האוויר הסוער. אבל לא בווינגייט. באתר המירוץ בריל טיימינג הובטח שהוא יוזנק "בכל מזג אוויר" וכך היה!

למירוץ היו שלושה מקצים: 10 ק"מ (מסלול שטח) 5 ק"מ (מסלול אתגרי) ומקצה עממי של 2 ק"מ.

באחד הטורים שלי סיפרתי שלרוב אני לא נוהגת להשתתף במירוצים של פחות מ- 10 ק"מ אבל האתגריות שבמסלול ה- 5 ק"מ קרצה לי. זאת בזכות העובדה שהמסלול כלל את העלייה המפורסמת הקרויה "אסון טבע". הפעם האחרונה שעשיתי אותה הייתה לפני 10 שנים, בצבא, בקורס מד"סניקיות. התגעגעתי, אז באתי...

 

 

 
מתחממים לפני המרוץ

 

המקצה החל בדרך כורכר תמימה כביכול, אך ההמשך שלה היה פחות תמים. מלווים במבול וסופת רעמים המשכנו בריצה לכיוון חוף הים, שלאורכו רצנו כ- 3 ק"מ. השתדלנו לרוץ על קו המים ולא בחול הטובעני אך הגלים הסוערים מידי פעם התקילו אותנו. ואז, הרגע הגדול, הגענו לעליית "אסון הטבע". העלייה הינה טיפוס תלול עם חול טובעני ומעטים היו המשתתפים שצלחו אותה בלי לעבור להליכה. בזמן הריצה ראינו את החיילים המורעלים מהבסיס מתאמנים ומבצעים גם הם את העלייה + אפודים ואלונוקות על הכתפיים. כיוון ש"אסון הטבע" מהווה חלק בלתי נפרד מכל קורס קרבי בצה"ל, אלה בינינו עם עבר קרבי חוו דה ז'ה וו רציני.

 

 
יוצאים לדרך

סוף המסלול כבר היה ידידותי יותר, נכנס לתוך מתחם מכון וינגייט והסתיים בסיבוב של כמה מאות מטרים בשטח הריצה. כל מסיימי המירוץ התקבצו באולם הספורט לשתייה חמה ולאחר מכן גם התקיים שיעור זומבה לאלו מבין הרצים שהצליחו להישאר עם אנרגיות.

 

 

עוד מורעלים שהיו שותפים לאירגון המירוץ הם  חברת "מרתון ישראל" ו"ריל טיימינג" .

את ליהי גרינר שלקחה חלק באירוע מצאתי באולם הספורט, שאלתי אותה על חוויותיה מאורח החיים הבריא שסיגלה לעצמה בכלל ועל המירוץ בפרט:

באיזה מקצה השתתפת?

"היום השתתפתי במקצה ה- 2 ק"מ עם הילדים. זאת רק ההתחלה... אחרי שראיתי את כל הגופות החבלללל על הזמן של כולם שרצו פה 10 ק"מ זה פשוט נתן לי הרבה מוטיבציה להמשיך לרוץ".

איזה ספורט את עושה בחיי היומיום?

"לא יומיום... אני משתדלת. אני רשומה למכון כושר, יש לי מאמן עם משקולות ואני הולכת לשיעורי ביקראם יוגה" .

אילו שינויים עשית לאחרונה באורח החיים שלך?

"אני הולכת בדרך של הדיאטנית חלי ממן ובאמת אוכלים כל שלוש שעות ממש בריא וטוב ולא מרגישים שום דיאטה וגם הביקראם יוגה שזה מהמם וזה ב- 34 מעלות חום it's really really "cool.

עכשיו יש מסיבת זומבה, מה הסיכוי שאראה אותך שם מקפצת ורוקדת?

"האמת שאני מאוד רוצה, יש מצב שאני אלך לראות קצת מהצד ופעם הבאה אצטרף. היום בעזרת השם אמא שלי נוחתת מלוס אנג'לס ויש לי יום ארוךךךךך אבל הבנתי היום שלעשות ספורט אירובי בטבע זה כיף ואני חושבת שזה חשוב מאוד שיש ימים כאלו כמו "מירוץ וינגייט לעסקים" שמשלב בין עסקים לספורט".

אני מסכימה עם ליהי על חשיבות העניין ובטח על היותו כיפי ומחכה לדה ז'ה וו של שנה הבאה.

 

מסיבת זומבה
מסיבת זומבה לפני טקס הסיום

 

תוצאות המרוץ 

מעל 1000 תמונות בגלריית התמונות 

סרטון המרוץ יעלה בקרוב


printer
שם מלא:*
כותרת:*
תוכן התגובה:
13/11/2012 16:37
עמנואל רווה
חשוב לעודד מבוגרים להשתתף.
שיטת חלוקה לגילאים וחלוקת מדליות ל60+ ן 70+ חשובה.
מה לעשות בני 50 כבר לא נהיה,להתמודד איתם קשה (יש מיוחדים) .אנא ,בשנה הבאה חישבו על זאת.
היה כיף. עוד לא נרגעתי ,העליה בסיום החזירה אותי למסלול מכשולים של וינגייט שנת 1971.קורס מכ"ים של גולני.
בהצלחה
עמנואל רווה