סיכום ריצת המכביה ה- 19- 23.7.13
סיכום ריצת המכביה ה- 19- 23.7.13
26.7.13
מאת דובב
אחת ל- 4 שנים זה קורה- המכביה. יהודים מכל העולם באים להתחרות במגוון ענפי ספורט במעין אולימפיאדה מקומית.
במסגרת התחרויות מתקיימת גם תחרות ריצת כביש. המרחקים עשויים להשתנות ממכביה אחת לאחרת. ב- 2005 היינו באשדוד, ב- 2009 בנתניה, והשנה 2013 ברמת גן למרחקים של 10 ק"מ וחצי מרתון (21.1 ק"מ).
במכביה של 2005 לקחתי חלק במקצה ה- 5 ק"מ, במכביה של 2009 לצערי נבצר ממני להשתתף ובמכביה הנוכחית בחרתי לרוץ במקצה חצי המרתון.
מכניסים את הרצים לאווירה.
באופן אישי אני חושב שזה אירוע חשוב להשתתף בו (לאו דווקא בריצה- כל ספורטאי ותחומו) ולכן כפיצוי על כך שלא השתתפתי במכביה האחרונה "פינקתי" את עצמי בחצי המרתון במרוץ זה. בחודש יולי, בפגרת המרוצים עם מעט מאוד אימונים, הכושר ירוד, ובתוספת החום והלחות החזויים בתקופה זו, כל מה שעניין אותי הוא לסיים את המרחק הזה, מבלי כל ציפיות ל"תוצאה".
מתכוננים למרוץ
השבועות הקודמים למרוץ כללו 3 ריצות קלות למרחק של 10 ק"מ, כאשר בשלושת השבועות הקודמים לריצה, הארכתי את אחת הריצות ל- 13, 17, 20 ק"מ. לסיים חצי מרתון היה ברור לי שאני יכול, אך לגבי היכולת שלי וחלוקת הקצבים בריצה- לא היה לי שמץ של מושג, אם כי זה ממש לא העסיק אותי, אלא ההשתתפות באירוע.
עומר מנוס- צלם הבית (במרכז) מכין את הקרגע למרוץ
למרוץ הגעתי עם איתי שזה עתה חזר לרוץ בהדרגתיות יתרה לאחר פציעה ממושכת (מאוד-מאוד) וטורדנית והגיע רק בשביל לסיים, וכן אלדד (בשחור), שלא משנה באיזה תקופה בשנה תמצאו אותו- הוא תמיד יהיה בכושר. שניהם רצו את ה- 10 ק"מ.
הגענו בערב למתחם הכינוס- הכל גדול, מושקע ומרהיב. במקום פוגשים אין ספור פרצופים מוכרים, וביניהם מטוסי הסילון- מושיקו ישרים, שלומי לאון ובועז אורן. כמעט כל מי שמדברים איתו מנמיך ציפיות ומדבר על העליות הרבות הצפויות והלחות הגבוהה. למעשה נדיר למצוא במרוצים רצים אשר אומרים כי היום זה היום שלהם והם הולכים לשרוף את המסלול עם שיא אישי...
לפני הריצה- יש עוד כח להתחבק.
הזמן חולף לו ביעף והזינוק מתקרב. שעת הזינוק של חצי המרתון נקבעה מאוחר מאוד לשעה 21:20 (ו- 21:00 ל- 10 ק"מ), שזה בערך 60 דק' לפני שעת השינה שלי (וזה לא שיש לי בעיה להירדם הרבה יותר מוקדם אם רק אשכב ואעצום את עיניי ל- 10 שניות). יחד עם הלחות, העליות שכולם דיברו עליהן ביראה (כולל אחד שאמר שהמסלול בדרגת קושי כמו ירושלים) והכושר הנמוך- קו הסיום נראה רחוק מתמיד :)
עוד חיבוקים רגע לפני שיוצאים לדרך.
רגע לפני שיוצאים לדרך אני רואה לפניי בשורות הראשונות רצים שככל הנראה לא יגיעו בין המקומות הראשונים וכבר צופה את מה שעומד לקרות עם הזינוק, ובייחוד כאשר כל הקילומטר הראשון הוא בשביל צר מאוד בפארק הלאומי. ואכן כשיוצאים לדרך, אותם רצים נעקפים בסיטונאות עם מיני-תאונות של רצים שמנסים לעקוף אותם- מה שיכול להוביל בלי שום בעיה לתאונת שרשרת של רצים, שככל הידוע לי ולשמחתי לא קרתה.
רצים של 6:00 דק' לק"מ פותחים בקצב של 4:20 לק"מ כאילו מדובר בריצת 2.1 ק"מ. מהר מאוד אני חולף על פניהם וכל אחד פחות או יותר מוצא את הקצב המתאים לו.
היה קשה לי לדעת באיזה קצב לרוץ ואיך אני ארגיש בק"מ ה 15 ואילך אז התייצבתי בקצב שהרגיש לי נוח בתקווה שגופי לו יותש טרם עת- באזור ה 4:25-4:30 לק"מ.
אחד הדברים שמאוד נהניתי ממנו במרוץ הזה הוא כמות המעודדים העצומה שהייתה לאורך כל הדרך- במקום לספוג קללות מנהגים, ספגנו עידוד מהצופים- חלקם אפילו הגדילו ראש ועודדו באנגלית (או שמא מדובר היה בדוברי אנגלית...)- פשוט תענוג. בנוסף, סגירת הכבישים למכוניות הייתה הרמטית. ניכר היה כי כמות השוטרים, המאבטחים והמחסומים במרוץ היא עצומה.
המדליות ממתינות לבעליהם החוקיים.
הלחות הורגשה היטב וזיעה נטפה ללא הרף מכולנו, אך בסך הכל האוויר היה נעים ולא הרגשתי כי חם לי. היות והריצות שלי בבקרים והשמש צולה אותי, כנראה במרוץ הייתה הלחות שאני רגיל אליה, אך ללא השמש של הבוקר, כך שהיה לי נעים.
תחנות מים רבות היו על המסלול, מתוכן בחרתי לשתות ב- 2 מהן- מה שמעיד על הנוזלים הרבים שאיבדתי עקב הלחות, היות ובד"כ איני נוהג לשתות בתחרות למרחק זה, ואם כן אז פעם אחת בלבד.
באזור הק"מ ה- 9 התחלתי להרגיש עייפות והתקשתי להאמין שאעמוד בקצב הזה, אך בחרתי להישאר עליו סביב ה- 4:30 לק"מ. הקילומטרים חלפו והרגשתי שיותר ויותר קשה. מהק"מ ה- 14 כבר הרגשתי ממש קושי רב ולא האמנתי שאחזיק בקצב הזה. בעליות האטתי מאוד, אך לשמחתי הן היו קצרות. באופן שדי הפתיע אותי שמרתי על הקצב, אם כי אשקר אם אומר שזה לא היה לי קשה ביותר.
סיימתי עם 1:35:07 שע' וחיוך על הפנים. נוכח היכולת והתנאים, לא יכולתי לבקש תוצאה טובה יותר. קשה לי להסביר איך אחרי קושי כזה אפשר לומר שנהניתי מהריצה, אבל כך היה. מה יותר טוב מלרוץ חצי מרתון בלילה בכבישים ראשיים סגורים למכוניות עם תחנות מים ועידוד, ועוד באירוע המכביה?
Maccabiah Run- 23.7.13
גרף הריצה שלי
איתי שרץ רק בשביל לסיים, ללא השקעה יתרה (לטענתו לפחות...) סיים עם 49:13 ואלדד שבד"כ לרדת מגבול 40 הדק' אצלו זה באוטומאט סיים עם 41:04 דק'- לחות גבוהה כבר אמרנו?
אלדד חוצה את קו הסיום
איתי חוצה את קו הסיום
אם לסכם במילה אחת- תענוג.
קרוב ל- 3,000 תמונות, לרבות קו הסיום של 2 המקצים בגלריית התמונות.
