הדיאטן ניר פינק מסכם לנו את חוויותיו ממרוץ פארק המים ברעות, אשר התקיים ביום שישי ה- 14.12.12
16.12.12
מאת: ניר פינק
בשנה הקודמת השתתפתי במרוץ פארק המים במקצה של 10 הק"מ, אחרי שבוע של שפעת. הזיכרונות מהתחרות היו שהיא לא הייתה קלה, מכיוון שהיה מדובר במרוץ גבעות הכולל מספר עליות מרובה והרי לכל עליה יש כמובן את הירידה שאחריה. אחרי מרוץ מודיעין למרחק 15 ק"מ שהתקיים בתחילת נובמבר ובו היו מספר תקלות – בעיקר בנושא המים - לא תכננתי להשתתף השנה באח הקטן שלו. מכיוון שבמתכונתו ה-19 הוסיפו למרוץ מקצה של 5 ק"מ, בסופו של דבר שיניתי את החלטתי. סיבה נוספת להשתתפותי הייתה הרצון שלי לשפר את השיא האישי שלי במקצה – שיא שנקבע שנה קודם במרוץ מודיעין הקודם במסלול הקצר ב-200 מטרים מ-5 ק"מ.
מבחינת מזג אויר לא יכולנו לבקש יום טוב יותר. בלילה ירד גשם שניקה את המסלול. בבוקר היה קריר יחסית, אך לא יותר מידי קר, וכמובן לא חום של 30 מעלות כפי שהיה בתחילת נובמבר במרוץ מודיעין. כמו כן, העמידה בזמנים הייתה טובה מאוד והזינוקים למקצה הארוך ולמקצה הקצר יצאו בזמן שנקבע להם.
כדיאטן רצים וספורט אני חייב לציין כי הוצב בופה של תפוזים שהיה נגיש לרצים גם לפני המרוץ. אמנם מדובר בפרי עונתי בחורף, אך ממש לא רצוי לצרוך תפוז לפני תחילת פעילות גופנית (או מיץ תפוזים), מכיוון שהסיבים התזונתיים שבו ביחד עם חומציותו עלולים לגרום לצרבת במהלך הפעילות בעיקר אם היא אינטנסיבית כמו מרוץ. מכיוון שהיו במרוץ הרבה בני נוער שאינם מודעים להנחיות כאלו, צפיתי בחלקם נהנים מהתפוז לפני המרוץ ומתענים מהתפוז בדרך חזור.
ניר בקו הסיום
מבחינת המרוץ עצמו, גם במקצה שלי היו מספיק עליות וירידות (מדובר במחצית המסלול הארוך) ולמרות תנאי מזג האוויר הטובים היה קשה לשמור על קצב אחיד של ריצה. התחלתי בקצב רגוע, מכיוון שידעתי שהמתווה כולל עליה עם תחילת המרוץ, ורק אחריה התחלתי להגביר את המהירות. במחצית המרחק הייתי רחוק 15 שניות מהמטרה שלי. ידעתי כי חלקו השני של המרוץ יותר קשה מהמחצית הראשונה שלו, מכיוון שהוא כולל עליה על מרחק של כחצי קילומטר, לקראת סוף הריצה, וכן שמרתי קצת כוחות לעליה. את העלייה צלחתי בקצב סביר ובסיומה הגברתי עד לירידה שמסיימת את המרוץ. על קו הסיום גיליתי כי הוספתי עוד 3 שניות של מרחק משיאי במקצה, וסיימתי ב-18 שניות יותר.
ניר (חולצה לבנה) עומד על הפודיום במרוץ פארק המים ה- 19
ההישג במרוץ זה עולה על ההישג הקודם, מכיוון שהמסלול היה מדוד וגם לפי שעון הGPS שלי סיימתי 5 ולא 4.8 ק"מ. זאת אחת הסיבות לכך שאני לא התאכזבתי מ-18 השניות הנוספות. בנוסף, היום אני גם יודע שהשתפרתי עוד קצת בשנה החולפת. מייד אחרי התחרות המשכתי לריצה קלה של קילומטרים נוספים כדי להוסיף זאת למרחק השבועי שעשיתי השבוע ושבתי בזמן לטקס הסיום.
גם טקס הסיום התחיל בשעה היעודה לו והיה קצר וענייני. עכשיו נותר להמשיך להתאמן למרוץ יוני בערבה – מרוץ אליו אגיע על מנת להשתתף, וגם כדי להרצות לכם על הכנה תזונתית לריצות ארוכות. נתראה שם!
הכותב ניר פינק הינו דיאטן רצים וספורט ומרצה לתזונה במכללת וינגייט
בלוג: http://cafe.themarker.com/blog/410434/
סרטון הוידאו יעלה בקרוב