הקבוצה – "רצים עם אסף" – קיבלה על עצמה משימה להיות פייסרים – מכתיבי קצב – של אלו שתכננו לסיים בזמן מטרה של 4:30 שע' למרתון...
18.1.13
מאת: אסף לב
מזג האוויר היה נפלא (מעט רוח אך לא ברמה חריגה) והאווירה, כרגיל למרתון טבריה, הייתה משובחת; כמאמן קבוצת הריצה, הייתי גאה מאוד על כך שהבאנו את הרצים בזמן של 4:29 ומשהו שע' ורובם סיימו עם חיוך ועם תחושה מופלאה – קיבלנו המון חיבוקים בסוף…. הכתבנו קצב של 6:15 ועד 6:25 דק' לק"מ מהק"מ ה- 21 ועד לסיום המאושר. ברכות והערכות ענקיות לספורטאים – רוב הקבוצה שרצה אתנו הייתה מ צה"ל. עכשיו כשאני חושב על זה הפייסרים שהיו אתי הם שלושה סגני אלופים בסדיר ובקבע, סחתיין.
היה מקסים ומענג, תודה שוב ליהודה קנדלי, פז אקשטיין ואבי אבסקר שעשו עמי את המשימה עמי והביאו את הספורטאים בדיוק בזמן המטרה אליה כיוונו.
אסף והפייסרים בקו הסיום
עבורי, עוד חודשיים מאמן מנטאלי, הייתה זו חוויה נפלאה לראות ולהרגיש את האנשים לקראת הלא נודע, "ההוא שמחכה בק"מ ה 32…". לאורך הדרך ובמיוחד החל מהק"מ ה- 25 החלו לחשושים ודיבורים על הלא נודע, על מה קורה לגוף, מה קורה לנפש – האם זה קיר גבס או קיר בטון… ההקפדה שלי הייתה פשוט לא לדבר על זה ובוודאי לא להזכיר את שלושת המילים הללו: ק י ר, אלא לתת לאנשים את ההרגשה שהם חזקים בגוף ובנפש. נוכח זה שזו לא פעם ראשונה שאני עושה "פייסינג", ידעתי ש"בהתקרב נקודת מרחק זו מקו ההתחלה", ירדו עוד ועוד ספורטאים מהקבוצה אותה הובלנו, למרות הכל. היתרון שלנו היה שהיינו 5 מלווים, דבר שהקל עלינו לפצל מעט את הכוחות ולעזור קצת יותר למתקשים ובמקביל, לעמוד בזמן המטרה כפי שהוכתב לנו.
מסיימים עם חיוך
הספקנו עוד לאסוף בחור ובחורה שעצרו כשני קילומטרים לפני נקודת הסיום וממש לרוץ עימם יד ביד ולהגיע אל השער הנכסף, לחייך, להצטלם ולחוות את הרגע המכונן והמיוחד הזה: סיימנו את מרתון טבריה. מתי המרתון הבא?
מצ"ב סרטון מהק"מ ה- 25, בו ראשוני הנושרים מהקבוצה מנסים להיכנס לתוך הדבוקה למען אלו שלפניהם יעצרו עבורם את הרוח – "דרפטינג":
ברצוני לנצל במה צנועה זו ולהודות לכל מי שהיה מעורב בהפקת אירוע נפלא זה.
בברכת הספורט והאנרגיה הטובה,
אסף לב
רצים עם אסף
הכותב, אסף לב, בעל קבוצת הריצה רצים עם אסף
קרוב ל- 6,000 תמונות ב- 9 גלריות מחכות בגלריית התמונות