לדעתי הייתי הישראלי הראשון שרץ מרתון ברוסיה בשנת 2009...
27.11.2017
מאת אלכס ליברמן
ראשית- לא ביצעתי בדיקה השוואתית לגבי שנים קודמות וכל האמור בהמשך מתבסס על הרגשה סובייקטיבית שלי.
שנית- אני כותב על מה שאני יודע ולא נותן סקירה כללית.
שלישית - אני כותב שורות אלו יומיים אחרי המרתון המדברי באילת.
לאחר הסתייגות אלו אגש לעניין.
בזמנו ניסיתי לארגן שת"פ עם הרוסים על בסיס כך שאנו מארחים אותם ואז מתארחים אצלם, כאשר ההיענות של הרצים שלנו הייתה אפס.
לדעתי הייתי הישראלי הראשון שרץ מרתון ברוסיה בשנת 2009 (באותה שנה, חודשיים אחרי כן רץ אוסקר במוסקבה). רצתי באומסק אשר בסיביר. אלו הם היו השנים האחרונות של טרום בום הריצה אצלם אשר איחר את הבום שלנו בכמה שנים. מאז פה ושם ישנם חבר'ה הרצים שם (במרתון סנט פטרבורג האחרון היינו 5 ישראלים). כך שיש לנו נציגות. אמנם הנציגות שלנו שם היא סביב החציון, אך היא קיימת.
המצב ההפוך הוא שונה בתכלית, ולחלקו אני אחראי באופן ישיר. הרצים, ובעיקר הרצות, שמגיעים משם מתברגים בפודיומים בעיקר בקבוצות גיל, אך גם בפודיומים הכלליים.
כזכור ב- 2010 בטבריה היה חום "קטלני". בשנה ההיא פגשתי שם את אירינה קובל ממוסקה. אז היא כבר הייתה אשת אולטרה יממה וכ"ו... בנה שמתגורר בחיפה המתין לה בקו הסיום.
אירינה בפודיום מוסקבאי
ב- 2014 אנסטסיה קושנרנקו (אורחת שלי) ניצחה בכללי בנשים בחצי מרתון עמק המעיינות. אנסטסיה נהנתה מאוד מהביקור ומהתחרות אך הייתה נדהמת וקצת מבוהלת כאשר בבידוק הביטחוני בעליה למטוס דרשו לשקף את הגביע.
אנסטסיה בחצי מרתון עמק המעיינות
כיום אנסטסיה מתאמנת עם הנבחרת הרוסית ומקווה להסרת החרם הטוטאלי על האתלטים הרוסים. בינתיים כחברת הסגל היא מנועה מלהשתתף בתחרויות מחוץ לגבולות מדינתה. בהחלט אפשר לומר שהיא אהבה את הארץ ובקיץ האחרון קפצה למנוחה של Off Season אצלנו.
בערך בשנה זו התקיים בום הריצה הרוסי. למשל מרתון מוסקבה הפח ממרתון של 700-800 מסיימים לאירוע המוני של 5000 נרשמים (לטענת המארגנים). רוב המסיימים היו אחרי 4 שע' אך אין ספק שהגודל כן חשוב (גם אם לא קובע).
במרתון ת"א 2015 הייתה קבוצה גדולה של רצים ממוסקבה שאירחתי את חלקם. אף אחד מהם לא עלה על שום פודיום וכלל הביצועים שלהם היו בינוניים למדי. חלק מאותם רצים עלו ארצה בהמשך.
משום מה האירוע של ת"א מושך את הרוסים (אני עדיין לא סולח למרתון ת"א את הפשלה של שנת 89') וב- 2016, הפעם ללא שיתוף שלי, הגיעו שתי קבוצות גדולות ממוסקבה ומקזאן (בין השאר גם ממארגני המרתון שם). אני רק נדרשתי לחוות דעת מקדמת על האירוע.
למרתון טבריה 2017 הזמנתי את טטיאנה סבירידובה. הגברת הזו בולטת בשריטה שלה אפילו בקהילת הרצי המרתון עם 26 מרתונים ו- 4 אולטרה שהיא רצה ב- 2016 (ב- 2017 היא המשיכה באותו הקצב), וכאשר בטבריה 20017 זה המרתון השני שלה ב- 2017 סבירידובה עשתה את הלילה של ראש-השנה בריצה . היא לקחה למקום 3 בפודיום גיל. באביב אותה שנה טטיאנה ניצחה במרוץ היממה באתונה וכעת ביקשה ממני לרשום אותה למקצה ה- 133 ק"מ בסובב עמק באוקטובר 2018. מעניין שלהתחרות בריצה היא החלה בגיל 45 (כיום בת 54).
שבוע אחרי טבריה מרוץ ליד סנט פטרבורג
לחצי מרתון ירושלים "שלחתי" את טטיאנה שמילובה. היא הייתה ספורטאית עלית בעבר (ונשארה תחרותית נורא), אך בתחום רחוק מאוד מהכבישים והשדות. היא החליקה על הקרח בבודד ובזוגות הגיעה להיות במקומות 2-3 בברה"מ של שנות ה- 80. בגיל 40 התחילה לרוץ וכיום 'רצה חצים' ועוסקת בענף שלא מוכר לנו- Swimrun. היא לקחה מקום 3 בגיל אך בדרך לפודיום היה מכשול משעשע כי היא הוקלדה ברישום כגבר. הייתי צריך לעמול מול המארגנים על מנת להסדיר זאת.
קיץ 20017 SWIMRUN יציאה מהרטוב ליבש. טאניה ראשונה
חברים, תאמינו או לא, אך משרד התיירות עובד או לפחות יש אנשים במשרד התיירות שעובדים. ואף מפתיע יותר שהם משווקים תיירות לארץ דרך ריצות המרתון. עוד נחזור לנושא זה בסוף . בכל אופן בדרך זו הגיעה לאילת קבוצת רצים מסנט פטרבורג. אני לא מכיר אותם והם לא קשורים אלי. הקבוצה מנתה 4 ספורטאים שרצו במרחקים הקצרים יותר .
חברי הקבוצה עם הגעתם לארץ. נוסף להם היו גם רומנים והודים
אני הייתי אחראי להגעת הקבוצה המוסקבית. אנשי מוסקבה זכו באחד המרוצים שם וקיבלו כפרס נסיעה למרוץ כלשהוא בעולם עד גבול השתתפות של 1,000$. כל החברים בקבוצה ספורטאי עלית מהעבר, אך רובם בתחום ההחלקה על השלג. הספורטאית הבכירה שם לובוב מורגונובה, בראשית דרכה הייתה ביטרוניסטית ובהמשך דרכה הייתה מה (word top 5) https://en.wikipedia.org/wiki/Lyubov_Morgunova. כיום הם עובדים במשטרת מוסקבה- חלקם כמאמנים חלקם בשיטור. סיפרתי למארגנים ממרתון ישראל לגבי ההגעה של לובוב למרוץ (מעניין כמה ספורטאים פספסנו בגלל שלא ידענו).
כפי שאמרתי במשרד התיירות עובדים ויש גרסה רוסית לפרסומת של "שני מרתונים בחופשה אחת" שמשודרת בערוצים המרכזיים ברוסיה והם יגיעו.
חברים, לדעתי כל הרצים בעולם דומים- אותו טרוף נשקף באשונים, אך בכל זאת יש הבדל. החבר'ה האלה הגיעו עם מלאי וודקה. לא סמכו על היקבים שלנו, לעומת מבשלות הבירה אשר קיבלו תמיכה ניכרת.
תוך כדי כתיבת הכתבה נודע לי כי שמילובה רצה חצי בריבה דל גרדה – צפון איטליה, שם היא והחברות שלה לקחו פודיומים אך המארגנים סירבו להעניק להם את הגביעים בטענה שלרוסים לא מגיע בגלל פרשת הסמים בספורט (לדעתי התנהגות ממש לא ספורטיבית בספורט הלא מקצועי). פרשיה זו הכתה גלים בעולם הריצה של סנט פטרבורג ולא אחת עלתה שם בהקשר חיובי חיוביות הריצה אצלנו.