שוב על מרתון

שוב על מרתון

לאחר המרתון הזוועתי שרצתי ב- 16.5 בהולנד רציתי Revenge...

27.7.17

מאת אלכס ליברמן

 

לאחר המרתון הזוועתי שרצתי ב- 16.5 בהולנד רציתי Revenge, ובהתאם לזאת, בסתיו פתחתי באימונים לקראת מרתון טבריה.

האימונים היו רציניים כל כך שהתוצאות הלא מיוחלות לא איחרו לבוא, וכבר בנובמבר נפלתי לפציעת ברך. כמקובל בינינו, תחילה התכחשתי, לאחר מכן כשהפציעה החמירה מספיק, ולא הייתה לי שום ברירה, עשיתי את המתבקש וויתרתי על טבריה. חודשיים הייתי מחוץ למעגל האימונים.

החברה' רצו את מרוץ אייל, עמק המעיינות, טבריה, ותל אביב.. ואני עמדתי מהצד, או כמעט מהצד.

לקראת טבריה, התארחה אצלי רצה מאזור סנט פטרבורג (רוסיה) שרצה בטבריה ולקחה מקום 3 בגיל, שמה טטיאננה סבירידובה. מעניין לציין שבטבריה זה היה המרתון השני שלה לשנת 2017 וב- 16 היא השלימה 26 מרתונים ו- 4 אולטרה מרתונים.

בתחילת פברואר חזרתי לאימונים סדירים עם יעד נבחר- מרתון קאזאן (22.5) אשר לגדות הוולגה. לוח הזמנים היה צפוף מאוד והיה לי ברור שכל כישלון, טעות או מחלה ימנעו ממני להגיע  ליעד זה.

כחלק מהתוכנית, רצתי את חצי ירושלים, כאשר לקראת מרוץ זה התארחה אצלי רצה אחרת מסנט פטרבורג (גם טטיאנה אך הפעם שמילובה, זו באה מתחום ההחלקה האומנותית על הקרח. בעברה הייתה חברה בנבחרת הלאומית של ברה"מ. בניגוד לאורחת, אני סיימתי את המרוץ בהישג חלש מאוד כשאני מותש לחלוטין מבחינת הרגשה גופנית. הרמז ששיגר לי הגוף היה ברור, וכך החלטתי לרוץ את סנט פטרבורג במקום קאזאן, מה שנתן לי ארכה של 6 שבועות.

כמובן שעם התקדמות האימונים, הטמפרטורה בארץ הקודש הלכו וטיפסו, כל הקשיים המוכרים של ריצה בחום מטורף ולחות של 80% ליוו את ההכנה.

ב- 7.7 התייצבתי בנתב"ג וכעבור כמה שעות, נחתי בסנט פטרבורג למזג אוויר שהמקומיים קוראים לו "קיץ" אך מבחינתנו זהו חורף. טמפרטורות של 15-20 מעלות.

התארחתי אצל טטיאנה שלימובה (חצי ירושלים).

למחרת טטיאנה נסעה להתחרות במשחה מים פתוחים, ואני פניתי לאימון האחרון לפני המרתון, אותו  עשיתי בבגדים ארוכים (זוכרים "קיץ" שלהם). לאחר מכן נסעתי לקחת את ערכת המשתתף. חלוקת הערכות התנהלה באצטדיון חורף בצורה די יעילה. בחלק מהמתחם הוצבו שולחנות למפגש חברתי, שם פגשתי את החברים מסנט פטרבורג.

 

שוב על מרתון

מימין לשמאל הרמן –יבנוב, אלכס ליברמן, טטיאנה סבירידובה, אנדרי איבולוב

 

לאחר החלפת חוויות, שיתוף תוכניות ודיבורים כללים חזרתי ל"בסיס"- דירתה של שלימובה. שם פגשתי את המארחת שחזרה מהמשחה עם מקום ראשון בגיל.

כל ההתארגנויות של הערב לפני, נראות אותו דבר, כל אחד והטקס שלו. השוני הפעם היה שהשמש לא שקעה, ולמרות שלמחרת הייתי צריך לקום ב- 4 בבוקר (הזינוק תוכנן לשעה 8) התקשיתי להירדם.

לאחר השכמה, כמה פרוסות של לחם עם דבש, נס קפה, (שוב, כל אחד והטקס שלו) בשעה 6 יצאנו לדרך. הנסיעה לקחה פחות משעה כך שב- 6:45 התייצבתי בכיכר הארמון (дворцовая площадь). מה שטוב במרתונים הרוסיים, וזה המרתון השלישי שאני עושה שם, זה המלתחות הסגורות. שם התלבשתי ושמתי על עצמי את השקית ממרתון טבריה.

 

שוב על מרתון

 

הטמפרטורה הייתה 14 מעלות, חימום קליל של קילומטר וחצי וזרמתי לתוך שרוול הזינוק. תיאורטית, שרוול הזינוק שלנו ושל רצי ה- 10 ק"מ, היו שונים. בפועל- חוץ מרצי העלית, המספרים האדומים והכחולים התערבבו זה בזה.

לאחר עיכוב של פחות מ- 5 דק, הוזנקנו. מהמיקום שלי צעדתי 2 דק' עד לשטיח הזינוק. בשלב הזה, השלתי מעצמי את השקית, ואת הגופייה שהייתה מתחת בתנועה ציורית הדפתי את הבגדים אל מחוץ לשרוול ונשארתי עם גופיה של מועדון איילות.

 

שוב על מרתון

 

המצב הרגיל של רצים שנדחפים למקום לא להם ומזנקים בקצב לא להם, שרר גם בזינוק זה. כתוצאה מכך, את הקילומטר הראשון רצתי על 5:20 לק"מ. בק"מ השני תיקנתי ל- 4:50 לק"מ ולאחר מכן התייצבתי על 5:05 לק"מ. פה אציין, כי בהמשך הריצה בגד בי ה- GPS של GARMIN FENIX-3 , ובסימון של הקילומטר ה- 16, אני הייתי כבר ב- 17 וחצי, והמרחק הכולל היה 44.7 ק"מ. (כנראה שצריך להפעיל את האופציה של (GLONAS.

בקילומטר השביעי קיבלתי עידוד מפתיע כאשר עקפתי את אחד הרצים שמעתי מאחור בעברית "בהצלחה למועדון איילות". בדיעבד לפי לוח התוצאות גיליתי שזהו רן סופר מתל-מונד, וגיליתי שנוסף אליי היו חמישה רצים ישראלים.

Liberman

Alexander

Merkaz, Rosh HaAin

Friedman

Eloise

Hasharon, Kadima

Soffer

Ran

Israel, Tel Mond

herzig peled

tamar

Israel, ramat hasharon

chechik

kim

Haifa region, Haifa

ז

אלכס

TLV, Tel Aviv

Novack

Lena

Southern, Omer

 

שוב על מרתון

רן סופר

 

המרוץ התפתח בצורה הרגילה, ובקילומטר ה- 17 עקפתי את סבירידובה (מרתון טבריה). שבוע לפני זה הגברת רצה 100 קילומטר בקייב (מקום שלישי בגיל). אלמלא עובדה זו, סביר שלא הייתי משיג אותה. בקילומטר ה- 30-36 רצנו על טיילת של נהר FUNTANKA набережная реки фонтанка)). הנהגים שהיו תקועים בפקק על הגשרים, צפצפו בעוז, עצבים וכעס גדול.

בצורה לא מפתיעה, ככל שהתקדמו הקילומטרים גבר הקושי, אך לא משהו מיוחד.

אני לא מאלה שנוהגים לסחוט מהירות במאות מטרים האחרונים, אך הפעם, ב- 300 מטר האחרונים, נדבק אליי רץ שרצנו פחות או יותר ביחד מהקילומטרים המוקדמים. משום מה, האגו שיחק בי, והחלטתי שלא אתן לו לעקוף. כך שהפעם הגברתי וסיימנו איתו כתף לכתף.

זמן אישי בסיום 3:39:27 שע'. עמדתי ביעד ואני מאושר!!!!!

 

שוב על מרתון

הק"מ האחרונים

 

שבוע מאוחר יותר, תכננתי לרוץ חצי מרתון בסרגייב פוסד (сергиев посад)- עיירה באזור מוסקבה, ריצה זו לא הייתה אמורה להיות מופע ספורטיבי אלא יותר חזרה למחוזות ילדות.

באזור זה, בילדותי עד גיל 9 ביליתי את כל חודשי הקיץ מדי שנה. עד עכשיו חלק ממשפחתי מחזיקה שם בבית קיץ, והם אלה שליוו אותי לתחרות.

להבדיל מהמשפחה בארץ, המוסקבאים לא מורגלים בתחרויות. ואם בארץ, האווירה היא "אתה רץ- זאת הבעיה שלך" שם, הייתה התרגשות גדולה ובת דודי לוותה אותי לכינוס.

 

שוב על מרתון

 

המסלול היה מסלול מאוד קשה, 4 סיבובים, בכל סיבוב 5 פניות של 180 מעלות, 2 ק"מ עלייה, קילומטר ישר, ו- 2 ק"מ ירידה (https://connect.garmin.com/modern/activity/1863151291). סך הכל המסלול היה קצר, ועמד על 19.5 ק"מ. סיימתי את הירוץ עם חיוך, בהרגשה טובה ובזמן סביר מבחינתי של 1:49 שע'.

 

שוב על מרתון

 

כעת, אני משלים שבועיים של פגרה, ומתחבט את ההתחבטות המטורפת הרגילה- האם להתייצב ב5 לינואר בטבריה?

רגליים קלות לכולם.


printer