מרוץ בנימינה 2017- באנו בשביל ה –RUN , נשארנו בשביל ה - FUN

מרוץ בנימינה 2017- באנו בשביל ה –RUN , נשארנו בשביל ה - FUN

לפניכם סקירת מרוץ בנימינה, שהתקיים ביום חמישי ה- 13.4.17, מאת איריס לוין

מרוץ בנימינה 2017- באנו בשביל ה –RUN , נשארנו בשביל ה - FUN

 

16.4.2017

מאת איריס לוין

 

"אני רוצה לחזור

אל הימים הכי יפים שלי

הימים היחפים של בנימינה..."

(אהוד מנור ז"ל)

 

"אני רוצה לרכז עבודתי בעיקר בשומרון, לייבש את ביצות כברה. על-ידי כך תירפא הסביבה ותתאחדנה כל המושבות מחדרה ועד זיכרון-יעקב. ופה אני רוצה ליצור יישוב חקלאי משוכלל, אשר יהיה מופת לרבים" (בנימין רוטשילד).

כמה נוכח היית ביום המרוץ, הברון ועוד יותר נוכח החלום אותו היטבת לבטא בכתביך.

בבוקר המרוץ כשגשם מטפטף ורוח קלה מנשבת, התקבצו והגיעו להם אנשים רבים מכל האזור ונאספו ליום שכולו מוקדש לאחת המושבות שלך, זו שחלמת להטמיע ולהשריש את אהבת החקלאות שבך, בנימינה.

המירוץ התקיים בסימן אות וכבוד לחקלאות, לא במקרה בבקעת הנדיב הירוקה, בין נופיה המרהיבים, בין הכרמים, מטעי הפרי, הנחלים הזורמים, השדות המעובדים, חורשות איקליפטוס – ולב  המושבה הוותיקה בנימינה, שהייתה גולת הכותרת של עשייתך הברון רוטשילד, ולא בכדי היא נושאת את שמך.

בנימינה עלתה על הקרקע בשנת 1922, מתיישביה היו בני מושבות השומרון והגליל ומשוחררי הגדוד העברי. סיפור המושבה הוא סיפורם של אנשים חלוצים ונחושים, שחרף הקשיים נענו לאתגרים ועשו את נופי הביצות לגן של יסמין.

באותה נחישות וחלקינו חלוצים ,יחד עם אתגרי הטבע והשטח החלטנו אני ו- 83 חברים מקבוצת מועדוןRUN 4 FUN בראשותה של פראויקה עינב ומאמנה חן פרץ להתחבר למושבה זו.

 

פראויקה מקבלת גביע הוקרה קבוצתי

 

לכאורה מדובר במרוץ קהילתי ובצעדה עממית המתקיימת כל שנה, במשך יותר מחצי יובל שנים ומשתתפים בה תושבי בנימינה וכלל תושבי המדינה במטרה להכיר את המושבה וסביבתה, אך בפועל מדובר בחוויה משפחתית וספורטיבית של צעידה וריצה בשטחים פתוחים, שדות ירוקים, וסביבה יפה עם אתרי מורשת מרשימים.

כל הפסטורליות הזו, החוויה הקהילתית והרוח ההולנדית- חיובית של פראויקה המאפיינת אותה כל כך הביאה אותנו להרישם זה אחרי זו במהירות, עד כדי כך שנעשינו למועדון השני בגודלו שלקחו חלק במרוץ. ומסתבר שזו הייתה רק ההתחלה, כי מהר מאוד לא אחרו לבוא ההצלחות- אנשים שעד לפני כמה חודשים רצו דקה והלכו שתיים רצו במקצים של 4 ק"מ עד 15 ק"מ והגיעו להישגים אישיים מרשימים. הילדים נדבקו בחיידק של הוריהם ולהפך, המרוץ הפך מהר מאוד למרוץ מדור לדור.

ולבסוף חגיגה של אלופים. גביע למועדון, גביע לאורצ'וק עוזרת מאמנת בקבוצה וחניכה בעמותת "אתגרים" שסיפורה האישי הוא אות ומופת לכלל הגביעים שניתן לחלק, גביע ליונתן עינב (מימין בתמונה), הבן של המאמנת פראויקה, שעל אף החולי והעלפון הביא גביע ושבר שיא אישי למרחק של  1 ק"מ בפחות מ- 4 דקות, גביע לשלוש מבנות ובני נוער המועדון שלקחו מקומות מכובדים, גביע לציון כרמי- אולטראיסט "בשבתון" ששבר שיא בקטגורית גילאי 50-59 והגיע למקום השלישי, וגביע ראשון עבורי של מקום שני בקטגוריית גילאי 20-39.

 

ציון כרמי מימין (חולצה תכלת)

 

איריס על הפודיום (מס' 57)

 

ברור שמכאן ועד לחיוכים ולפרצופים המרוצים המרחק היה קצר מאוד. ללא ספק המרוץ נתן לנו תחושה של בית, תחושה של שייכות וגאוות יחידה שלנו כפרטים ושלנו כקבוצת רצים מאוחדת ומגובשת. תודה לכל היוזמים ולכם פראויקה עינב  וחן פרץ שבדרככם הכל כך פשוטה, טבעית מקצועית וענווה אתם מתווים עבורנו מעבר לערכי הבריאות ואורח החיים הנינוח גם ערכים מעין אלו. ללא ספק נפגש גם בשנה הבאה בשאיפה להכפיל את מספר חברי הקבוצה והגביעים J אז גם בשנה הבאה נבוא בשביל ה- RUN  וכנראה שנשאר בשביל ה – FUN.

 

צילום: חגי פנקר (הרץ המצלם)

 

 


 

תוצאות

תמונות


printer